פסק דין משלים בתיק עת"מ 22894-03-11

רקע והליכים קודמים:

1. ביום 19/7/11 התקיים דיון באחריתו הוקנו לצדדים מועדים לטיעון, כאשר לב"כ המשיב עד ליום 28/7/11 ולב"כ העותר עד ליום 1/8/11.

2. משהונח בפני התיק בראשית אוגוסט, עובר למתן פסק הדין, לא הונחו בפני טיעוני ב"כ העותר מחמת שגגה שנפלה במזכירות, מכאן הנחתי כי העותר הסתפק בעתירה ובטיעון בפני וניתן פסק הדין נשוא הבקשה "לביטול ולעיון חוזר" (להלן: "פסה"ד העיקרי").

3. בפסה"ד העיקרי נקבע כי זכותו הבסיסית של העותר לחופש תנועה נפגעה באופן מידתי, שעה שניתנה לו תעודת מעבר. אזרחות אינה תנאי מספיק לקבלת דרכון והעניין נתון לשיקול דעת שר הפנים.

4. ב"כ העותר טען בבקשתו כי בתגובתו לכתב התשובה נטענו טענות מהותיות, אשר יכול ויש בהן כדי שינוי תוצאת פסה"ד העיקרי. כך למשל נטען כי בניגוד לטענת המשיבים, העותר אינו מחזיק כיום בדרכון כלשהו. זאת ועוד, טענתו לאפליה פסולה נתמכה בשורה של מקרים ספציפיים, בהם נהג לכאורה משרד הפנים באופן שונה המקיים אפליה פסולה.

5. ביום 15.09.11 נערך דיון בבקשה, בהסכמת ב"כ המשיב בהגינותה ומחמת השגגה כמפורט, התקבלה הצעתי והעותר שטח טענותיו לגופו של עניין.

6. בעקבות השגגה הנ"ל, הוקנתה לעותר פריבילגיה שאין בד"כ לבעל דין בערכאה הדיונית, לאמור, לטעון לאחר מתן פסק דין למעשה ולשטוח טענותיו כפי שאכן נעשה.

דיון והכרעה:

7. אקדים ואומר, פסק דין זה יש לקרוא , בצוותא חדא, עם פסק הדין מיום 17/8/11 לפרטיו וכחלק בלתי נפרד הימנו. לאור הדרך הדיונית המוסכמת מחמת השגגה, הדיון כאן יתמקד מדרך הטבע בטיעון הנוסף.

העותר תומך טענותיו בשתי יתדות - האחת, החלטת שר הפנים ניתנה ללא סמכות ובניגוד לדין. השנייה, החלטת שר הפנים מקיימת אפליה פסולה, שכן העותר הצביע על שורה של מקרים דומים לעניינו של המבקש, בהם אפשר משרד הפנים הנפקת דרכון לעותרים.

להלן אדון בכל אחת מהטענות אשר שטח העותר בטיעון הנוסף כחזרה וכתוספת נדרשת לפסה"ד נשוא הבקשה:

8. סמכות שר הפנים -

סעיף 2 לחוק הדרכונים קובע למי ניתן דרכון ישראלי או תעודת מעבר:

"(א) דרכון יינתן לאזרח ישראלי לפי בקשתו.

            (ב) תעודת מעבר תינתן -

                        (1) למי שאינו אזרח ישראלי או למי שאזרחותו בלתי מוגדרת או מסופקת;

                        (2) במקרים מיוחדים - לאזרח ישראלי לפי בקשתו".

            על-פי סעיף 6 לחוק הדרכונים אין מדובר בהענקה אוטומטית של דרכון או תעודת מעבר בהתאם לתנאי סעיף 2, וכי לשר הפנים מסור שיקול דעת האם להעניק דרכון או תעודת מעבר אם לאו, גם למי שממלא אחר תנאי סעיף 2:

                "השר רשאי, לפי שיקול דעתו -